חולה סיעודי הוא אדם שאינו יכול לעשות בעצמו חלק מפעולות היום יום וזקוק משום כך לעזרה ולהשגחה. פעולות אלה הינן: לקום ולשכב, להתלבש ולהתפשט, להתרחץ, לאכול ולשתות, ללכת, לשלוט בצרכים ולהשתמש בשירותים. גם תשוש נפש הזקוק להשגחה נחשב לחולה סיעודי. הסיכוי לכך שאדם יהפוך לסיעודי עולה עם הגיל.

האחריות העיקרית לטיפול באדם סיעודי מוטלת, לפי החוק, על משפחתו. המדינה, באמצעות המוסד לביטוח לאומי ומשרד הבריאות, מעניקים סיוע חלקי בלבד, וזאת לאחר בדיקה של מצבו הבריאותי והכלכלי של החולה.
חולה סיעודי הסובל ממחלות קשות נוספות (כגון סרטן, פצע לחץ או חולה הניזון בזונדה) מוגדר "חולה סיעודי מורכב" והאשפוז שלו הינו באחריות קופת החולים שלו ובמימונה כאשר הוא נדרש לשלם השתתפות עצמית.

עלות הטיפול באדם סיעודי משתנה על פי מקום שהותו ועל פי הטיפול לו הוא זקוק. במידה והחולה הסיעודי נמצא בביתו יכלול הטיפול הסיעודי מטפל צמוד. במקרים בהם נדרשת השגחה צמודה במשך כל שעות היממה וכן עלויות נוספות כתרופות ודמי מחייה למטפלים ייקרו את עלות הסיעוד. עלות חולה סיעודי המאושפז במוסד סיעודי פרטי משתנה בהתאם למוסד.

ביטוח סיעודי בחברת ביטוח מעניק פיצוי כספי, חודשי, ללא תלות במצבו הכלכלי של האדם וללא תלות בקבלת סיוע כלשהו מגורם אחר.

ביטוח סיעודי נמכר על-ידי חברות ביטוח פרטיות וניתן לרכוש אותו בכמה אופנים:

• ביטוח סיעודי פרט – רכישת פוליסה אישית ישירות מסוכן ביטוח או מחברת הביטוח. במקרה זה יקבע גובה הפרמיה החודשית לתשלום לפי גיל המבוטח, מצבו הבריאותי והיקף הכיסוי שבחר.

• ביטוח סיעודי קבוצתי כחלק מקבוצה גדולה שהתקשרה עם חברת ביטוח – למשל, ביטוח סיעודי שנמכר דרך ועד עובדים. הפוליסה במקרה זה תהיה אחידה לכל הקבוצה וגובה התשלום החודשי יהיה אחיד לכל קבוצת גיל. .

• פוליסת ביטוח סיעודי של חברת ביטוח דרך קופת החולים – קופות החולים מציעות למבוטחיהן ביטוח סיעודי אותו הן רוכשות עבורן מחברות הביטוח. הפוליסה במקרה זה הינה אחידה לכל המבוטחים חברי הקופה וגובה הפרמיה אחיד לכל קבוצת גיל