ממשלת ישראל קלטה שהיא בצרות, בכל שנה גובר מספר הזקנים העניים במדינה ואין ביכולתה לעזור להם, להפך הרבה פעמים נראה שהמדינה הזו חיה, אך ורק בזכות ארגוני המתנדבים  הפרטיים הרבים הקיימים בארץ שעושים ככל יכולתם כדי לעזור לשכבות החלשות בארץ וביניהן גם לאוכלוסיית הזקנים שהולכת וגדלה ושרבים מהם הגיעו לקו העוני רק בגלל עובדה אחת ויחידה, הם חיים אך ורק על כספי הביטוח הלאומי וכולנו יודעים שהכספים הללו בקושי מספיקים לקניית המצרכים ההכרחיים במכולת שלא לדבר על שאר ההוצאות הקשורות לבית, העזרה שרבים מהזקנים נזקקים לה ועל הטיפול הרפואי והתרופות שהם צורכים על בסיס יומיומי.

ממשלת ישראל הבינה שהיא חייבת מבעוד מאוד לדאוג למצבה של האוכלוסייה מתבגרת בעתיד, כלומר היא חייבת לתת לעובדים אפשרות לחסוך כסף בצורה מסודרת, כדי שהם יוכלו להשתמש בכסף זה כאשר הם יצאו לפנסיה.

חוק הפנסיה חובה שנכס לתוקף בשנת 2008 מחייב את המעסיקים של יותר ממיליון עובדים בישראל להפריש כסף מהמשכורת של העובד ומכספו של המעביד לטובת קרן פנסיה או לטובת קופת גמל, זאת על פי בחירת העובד.

תנאי הזכאות לפנסיה חלים על גברים מעל גיל 21 ונשים מעל גיל 20, אשר אין להם הסדר פנסיה קודם. העובדים צריכים לעבוד שישה חודשים בחברה או בארגון כדי להיות זכאים לפנסיה. ההפרשות לקרן הפנסיה יהיו עד גיל הפרישה שקבוע בחוק. אנשים שכבר יש להם ביטוח פנסיה מקבלים את קרן הפנסיה כבר מיומם הראשון בעבודה החדשה.

חישוב השכר שממנו מופרש הכסף לפנסיה נקרא "שכר בסיס" והוא מחושב בצורה שונה משכר הברוטו.

מלבד העובדה שהעובד יכול לבחור אם הוא מעוניין בקרן פנסיה או בקופת גמל, הוא גם יכול לבחור באיזה סוג של קרן פנסיה או קופת גמל הוא רוצה. כמו כן, העובד יכול גם לעבור בין קרנות הפנסיה השונות ובין קופות הגמל ועדיין לשמור על הוותק שהוא צבר.

חוק הפנסיה חובה שעבר בשנת 2008 ישפר בצורה חד משמעית את מצבם של אלפי עובדים בארץ, אשר בניגוד לרבים מאוכלוסיית הזקנים היום, יוכלו ליהנות מחיי פרישה נוחים ומכובדים.